ביקר, צילם וכתב: ענן זאבי
יום חמישי העשרים בנובמבר, יותר נכון ערב כי השעה תשע וחצי ואני ברחוב השרון 21 בתל אביב. ספציפית, מועדון הדאנג'ן. יותר ספציפי, מועדון BSDM (למי שלא יודע/ת: http://he.wikipedia.org/wiki/BDSM).
עדיין איתי? יופי! לפני שאמשיך ואולי אלאה אתכם בפרטים אתחיל במה שעשוי להוות דיל ברייקר למספר קוראים. הרבה מהמבקרים מעשנים, בשרשרת. למרות שהמועדון מאוורר וממוזג למשעי, עדיין חזרתי הביתה עם ריח של מאפרה בת שבוע. הדבר הנוסף לטוב או לרע הוא שתיחשפו לחלקי גוף שנוטים להיות מוצנעים בד"כ בעודם סופגים אי אילו חוויות מסוגים שונים. אתם לא חייבים להסתכל אבל זה שם וזה קורה.
הסיבה למסיבה היא שהמועדון חוגג בת מצווה, 12 שנים לקיומו, דבר שהבטיח השקעה יוצאת דופן בנישנושים בשפע (כולל סושי צמחוני), הופעות במועדון וברחבה מעל והתייצבות שיא של אנשים. מי מכם שהיה פעם בהקרנה של מופע הקולנוע של רוקי לא צפוי לראות הרבה דברים חדשים מבחינת תלבושות ואביזרים. למקום יש מספר כללים שבהחלט שווה, ראוי ורצוי לקרוא. הכללים האלה נאכפים במינימום סובלנות, דבר שמבטיח חוויה מהנה ובטוחה ככל האפשר לבאי המועדון. אני רואה צורך להסביר שוב, למאבטחים יש פתיל קצר מאד וחוסר מובהק בחוש הומור. לא זה לא עם שלושה סימני קריאה וכל דבר מנקודה זאת ואילך פירושו סילוק מיידי,קרוב לוודאי שלצמיתות. המוסיקה היתה שילוב של שנות השמונים ומטאל, האווירה במקום נינוחה והצוות (אם לקרוא להם כך) מסביר פנים. הדאנג'ן הוא בית למספר לא מבוטל של אנשים, אנשים יכולים להיות לטעמכם או שלא, עם קינק דומים לשלכם או לא, אבל כל האנשים שפגשתי שם היו פתוחים, סובלניים ואדיבים. כולם יפים בדאנג'ן, חלקם פשוט לא הטעם הספציפי שלך. בדאנג'ן זה לא "בסדר" להיות שונה, זאת הנורמה.
הערב בדאנג'ן מתחיל בסביבות השעה אחת עשרה בלילה והסיבה בגללה הגעתי מוקדם היא סוג של מפגש היכרות לבלוגרים עם המועדון. במסגרת המפגש קיבלנו הרצאה קצרה מנועה איתה דיברתי גם מאוחר יותר במהלך הערב והופעה של הצוות. עם חלקם גם כן דיברתי במהלך הערב ולמרות חזות אקסצנטרית ואולי מאיימת הם אנשים חביבים מאד ושמחים לנדב מידע ועצות לגבי המקום והקהילה. אחד הדברים ששמעתי היה שהמסיבה המדוברת היא לא בדיוק ערב מייצג מאחר ובכל זאת זה אירוע של פעם בשנה והוזמנתי לחזור ביום חמישי "רגיל" כדי להתרשם מהמקום במתכונתו הסטנדרטית.
המועדון ממוקם במרתף של הבניין (כניסה מאחור), מכיל שני בארים, אחד בכניסה ואחד גדול יותר במרכז, במה להופעות, מוט לריקוד, כיסא אליהו הנביא ;), שני צלבים (X) לקשירה על הקיר, ארון קבורה אחד לקישוט(?), פינת ישיבה ומבוך אינטימי עם תאורה כחולה ו"חדר שינה" בקצה שמכיל מיטה זוגית וצלב נוסף.
הכניסה למבוך היא לזוגות מעורבים ולנשים אם זכרוני אינו מטעה. יש מספר ארונות locker לאכסון תיקים/מעילים בעלות של 5 ש"ח. שירותים יש אך לא בדקתי את מצבם.
את ההתרשמות שלי ניתן לסכם בעובדה שעזבתי בארבע בבוקר, ארבע וחצי שעות מאוחר משתכננתי. או אולי בעובדה שבחרתי לקבל את ההזמנה ולהגיע ביום חמישי לערב רגיל. גם אם מדובר בסקרנות גרידא, המקום והאנשים לפחות עד עכשיו נתנו הרגשה טובה מאד. דרך אגב, לא כל המבקרים במועדון הם חובבי BDSM או קינק כזה או אחר. מספר לא מבוטל של בחורות מעדיפות את הדאנג'ן על פני מועדונים אחרים פשוט כי שם הן נהנות יותר. אין הטרדות.
המשך יבוא...
עדכון:
הכניסה מותרת לנשים ולזוגות. גברים בודדים אינם יכולים להכנס.