הרשומה הועברה מהבלוג הקודם
הוזמנתי למסעדת "לה מסייה" כחלק מאירועי ההשקה והיח"צ שלה.
בהזמנה נכתב:
הנכם מוזמנים לחוות את התרבות ושמחת החיים של ברצלונה.
La Masia, בית טאפאס ותרבות קטלונית, חוגג את החיים היפים: פאייה, פידואה, פטאטאס בראוואס ופאן טומאט, לצד יינות ריברו דל דוארו, פריורט ובירות ספרדיות; מוסיקה ספרדית, הופעות חיות ומשחקים של ברסה על מסך ענק.
המסעדה נפתחה רשמית ביום ראשון ה- 27 בינואר, ומהווה בית תרבות קטלונית.
משמעות השם La Masia הוא בית קיץ עתיק וכפרי, כזה שאנשי ברצלונה העשירים נוהגים לצאת אליו באוגוסט או בסופי שבוע. זה גם שמו של מגרש האימונים של קבוצות הנוער של F.C.Barcelona, הקבוצה שהיא גם נשמת העיר ברצלונה.
לאורה קברה, מהנדסת ספרדיה, שהגיעה לתל אביב לראשונה לפני כשנה והתאהבה בה, היא העומדת מאחורי המיזם, ובעקבותיה הגיע לארץ צוות ספרדי, ביניהם השף מרקוס גרסיה, שיוביל את המטבח.
קברה, שעבדה משך שנים ארוכות בחברת וודפון, איבדה את משרתה, כמו רבים בספרד בשנים האחרונות, והחליטה לשנות קריירה. הכרות עם מטייל ישראלי בדרום אמריקה, הביאה אותה לתל אביב וההתאהבות עם הישראלים קרתה מיידית. לדבריה, מזג האוויר, החום האנושי, הפתיחות והים גרמו לה להישאר, וההחלטה לשנות קריירה ולהביא לישראל את כל מה שהיא אוהבת בברצלונה לא איחרה לבוא.
קברה גייסה למשימה צוות יוצאי ספרד ודרום אמריקה, העניקה לפינת הרחובות נחלת בנימין וגרוזנברג, במקום בו שכן בעבר בית הקפה דיניץ, מראה ספרדי אותנטי, בצבעים חמים של חום-אדמדם, ויחד עם צוות המטבח בנתה תפריט של מנות מנצחות מהבית.
בהזמנה נכתב:
הנכם מוזמנים לחוות את התרבות ושמחת החיים של ברצלונה.
La Masia, בית טאפאס ותרבות קטלונית, חוגג את החיים היפים: פאייה, פידואה, פטאטאס בראוואס ופאן טומאט, לצד יינות ריברו דל דוארו, פריורט ובירות ספרדיות; מוסיקה ספרדית, הופעות חיות ומשחקים של ברסה על מסך ענק.
המסעדה נפתחה רשמית ביום ראשון ה- 27 בינואר, ומהווה בית תרבות קטלונית.
משמעות השם La Masia הוא בית קיץ עתיק וכפרי, כזה שאנשי ברצלונה העשירים נוהגים לצאת אליו באוגוסט או בסופי שבוע. זה גם שמו של מגרש האימונים של קבוצות הנוער של F.C.Barcelona, הקבוצה שהיא גם נשמת העיר ברצלונה.
לאורה קברה, מהנדסת ספרדיה, שהגיעה לתל אביב לראשונה לפני כשנה והתאהבה בה, היא העומדת מאחורי המיזם, ובעקבותיה הגיע לארץ צוות ספרדי, ביניהם השף מרקוס גרסיה, שיוביל את המטבח.
קברה, שעבדה משך שנים ארוכות בחברת וודפון, איבדה את משרתה, כמו רבים בספרד בשנים האחרונות, והחליטה לשנות קריירה. הכרות עם מטייל ישראלי בדרום אמריקה, הביאה אותה לתל אביב וההתאהבות עם הישראלים קרתה מיידית. לדבריה, מזג האוויר, החום האנושי, הפתיחות והים גרמו לה להישאר, וההחלטה לשנות קריירה ולהביא לישראל את כל מה שהיא אוהבת בברצלונה לא איחרה לבוא.
קברה גייסה למשימה צוות יוצאי ספרד ודרום אמריקה, העניקה לפינת הרחובות נחלת בנימין וגרוזנברג, במקום בו שכן בעבר בית הקפה דיניץ, מראה ספרדי אותנטי, בצבעים חמים של חום-אדמדם, ויחד עם צוות המטבח בנתה תפריט של מנות מנצחות מהבית.
נשמע טוב.
המקום חדש ונקי ונמצא באיזור נוח להגעה, הן בתחבורה ציבורית, הן בפרטית ואפילו באופניים שכ"כ פופולאריות בשנים האחרונות באיזור ת"א-
נחלת בנימין 22 פינת גרוזנברג
(תמונות המנות ברשומה הן תמונות יח"צ).
נחלת בנימין 22 פינת גרוזנברג
(תמונות המנות ברשומה הן תמונות יח"צ).
הגעתי למסעדה רעבה ומלאת ציפייה וכבר מהדקות הראשונות חשתי אכזבה קלה: כוס המים שהגישו לי היתה שבורה ואם לא הייתי שמה לב לזה מיד כשהיא נגעה בשפתי, יתכן והייתי נחתכת.
ממסעדה, ובייחוד מאחת שנפתחה לפני פחות מחודש, הייתי מצפה שישימו לב היטב לשלמות כלי ההגשה שלהם.
לא חיכינו הרבה זמן והמנות החלו לזרום לשולחן:
פא אמב טומאקט (12 ש"ח)- לחם סטייל ברצלונה עם עגבניות, שום ושמן זית.
הייתי מאוד רעבה אז אכלתי.
לא להיט ולדעתי- חסר תבלון.
המנה הגיעה פעמיים לשולחן- בפעם הראשונה אפוייה היטב, שחומה וקריספית ובפעם השנייה רכה ולבנבנה.
חבל שאין אחידות ואי אפשר לדעת באמת כיצד היא אמורה להיות מוגשת.
לא להיט ולדעתי- חסר תבלון.
המנה הגיעה פעמיים לשולחן- בפעם הראשונה אפוייה היטב, שחומה וקריספית ובפעם השנייה רכה ולבנבנה.
חבל שאין אחידות ואי אפשר לדעת באמת כיצד היא אמורה להיות מוגשת.
יחד עם הלחם הגיעה האסקליבדה- ירקות קלויים (פלפל אדום, חציל ובצל) בשמן זית ושום (20 ש"ח).
אכלתי מהחציל והבצל, הם היו טעימים אבל גם בהם הרגשתי שחסר תבלון ושאם מטרת השף היתה הכנת אנטי פסטי- זה קצת התפספס.
אכלתי מהחציל והבצל, הם היו טעימים אבל גם בהם הרגשתי שחסר תבלון ושאם מטרת השף היתה הכנת אנטי פסטי- זה קצת התפספס.
המנות המשיכו להגיע ובהן סלט תפו"א, טונה וביצים שהיה טעים מאוד ובעל טעם ביתי.
הפטאטאס בראווס (22 ש"ח) - תפוחי אדמה מטוגנים ברוטב פיקנטי היו טעימים אך מלוחים מאוד!
כמותם השמפיניונס אל אחיו (24 ש"ח)- פטריות מוקפצות עם שום ופטרוזיליה- המנה היתה לטעמי אבל מלוחה מדי!
כן ארצה לציין שהפטריות היו טריות מאוד- דבר שאני מאוד מעריכה ומחפשת במסעדות (וכבר יצא לי לא פעם להתקל בפטריות מקופסא במסעדות).
כן ארצה לציין שהפטריות היו טריות מאוד- דבר שאני מאוד מעריכה ומחפשת במסעדות (וכבר יצא לי לא פעם להתקל בפטריות מקופסא במסעדות).
למנות המלוחות הצטרפה מנת הראבס (35 ש"ח)- ראשי קלמארי מטוגנים, שגם הם- היו לי מאוד טעימים אבל - מלוחים יתר על המידה.
מנה נוספת שהוכיחה באופן סופי שהשף מאוהב (או חסר חוש טעם) היתה מרק הדלעת (25 ש"ח) שמגיעה בכוס צ`ייסר- גודל מנה קטנה מדי ולא ברור אם מדובר במנה, דוגמית או קינוח.
המרק היה מלוח מאוד אך עוגיית הפרמזן שהונחה לצידו היתה מעולה ונימוחה!
המרק היה מלוח מאוד אך עוגיית הפרמזן שהונחה לצידו היתה מעולה ונימוחה!
אחת ממנות הדגל הגיעה גם היא לשולחן - הפאייה פירות ים (69 ש"ח).
הפאייה היתה דייסתית ודביקה לדעת כל הסועדים וטעמה היה לי מאוד לא טעים.
הפאייה היתה דייסתית ודביקה לדעת כל הסועדים וטעמה היה לי מאוד לא טעים.
קרוקטס דה פויו (25 ש"ח)- קרוקט של עוף ובשמל-
לטעמי המנה הזו הזכירה את מוצרי טבעול "חמם והגש", שאפילו ילדי לא כ"כ אוהבים....
לקינוח הוגשו שלוש מנות:
צ`אנטיי תותים (26 ש"ח)- כוס מרטיני ובה קצפת וניל עם תותים וסירופ חומץ שרי- תענוג טעים, כייפי וקליל!
קוקטייל תפוזים גארנג מרינייר (26 ש"ח)- פלחי תפוז ואגוזי מלח במרינדה של גראנד מרינייר-
חינכו אותי בבית הורי שכשאין לי משהו טוב להגיד - צריך פשוט לשתוק. אז אני לא מיישמת את המשפט הזה כפי שאתם כבר מבינים וכן כותבת דברים רעים אם יש לי כאלו לכתוב, אבל במקרה הזה- עדיף שאשתוק. באמת.
חינכו אותי בבית הורי שכשאין לי משהו טוב להגיד - צריך פשוט לשתוק. אז אני לא מיישמת את המשפט הזה כפי שאתם כבר מבינים וכן כותבת דברים רעים אם יש לי כאלו לכתוב, אבל במקרה הזה- עדיף שאשתוק. באמת.
קרמה קטלנה (26 ש"ח)- קרם עם נגיעת של קינמון וקליפת לימון, מכוסה בקרמל.
ניסיתי לטעום אבל טעם הקנמון היה חזק לי מדי.
ניסיתי לטעום אבל טעם הקנמון היה חזק לי מדי.
עצוב לי לכתוב ביקורת לא טובה על מסעדה, בייחוד כשהמסעדה הזמינה אותי בשביל שאקדם אותה.
אבל כשם שהייתי רוצה לקרוא ביקורת אמיתית וכנה אצל אחרים, אלו הם גם הסטנדרטים שלי בכתיבה.
יתכן ויותר לא אוזמן למסעדות לכתיבת ביקורת, אבל אני מרגישה שאני חייבת להיות אמיתית עם קוראי.
לבעלי המסעדה- אשמח להגיע שוב במידה ותשתפרו בכדי לרשום רשומה חדשה.
לבעלי המסעדה- אשמח להגיע שוב במידה ותשתפרו בכדי לרשום רשומה חדשה.
לה מסייה
נחלת בנימין 22, תל אביב
טלפון- 03-5019490
ימים ושעות פתיחה- שני-שבת- 11:00- לקוח אחרון. ראשון- 11:00-17:00