הדירה שלי שימשה כלוקיישן צילומים לכמה סדרות ישראליות (חסמבה, 100, השוטר הטוב, מטומטמת) ואפילו לסדרת פרסומות לחברת ביטוח.
לא מעט אני נשאלת אם אני גרה באיזו וילה גדולה ומפוארת. השאלה הזו מצחיקה אותי כי אני גרה בדיוק בההיפך מוילה מפוארת. אני גרה בדירה בבניין ישן (נבנה סמוך לקום המדינה) המצוי בדרום תל אביב.
אז למה דווקא מצלמים אצלי? ראשית, יש לי כמה חללים גדולים בדירה הנוחים מאוד לצילומים (כשמצלמים יש צורך בציוד רב ואנשי צוות, בנוסף לשחקנים העומדים בחדר) אך בעיקר- בגלל העיצוב של הדירה.
הדירה שלי לא מעוצבת כדירה במגזין יוקרתי וגם לא כדירת שטאנץ' של איקאה.
החפצים המרכיבים את הדירה שלי נאספו עם השנים. לוקטו, שופצו וחלקם אף נבנו על ידי. וזה בדיוק מה שנותן לדירה את האופי והטון המיוחד. את ההבדל בינה לבין השאר.
ולא, היא לא הכי יפה שהיא יכולה להיות. יש בה עוד הרבה דברים שהייתי רוצה להחליף או לשנות והם כנראה יחכו עוד הרבה זמן. כי בשביל דירה שתהיה שלי באמת- אני צריכה סבלנות. לחלק מהדברים אני מחכה שיגיעו אלי לבד- אולי אמצא אותם ברחוב ואשפץ, אולי אבנה בעצמי. וחלק מהדברים דורשים תקציב שכרגע אין לי. אבל זה המיוחד- לבנות לאט לאט את מה שאנחנו מדמיינים. כי מהר-מהר זה בית סטנדרטי. לאט-לאט זה בדיוק מה שרצינו!
ובכ"ז, למרות שיש לי עוד הרבה מה לעשות בה, הדירה שלי מיוחדת. היא פסיפס של דברים שליקטתי בחיי (כמו תמונת הקרמיקה שיצרתי בכיתה ג' ותלויה בסלון) ואפילו דברים שליקטו הדורות שלפני. דברים שמצאתי בבויידעם אצל ההורים שלי וששימשו את הסבתות שלי עשרות שנים לפני משמשים אותי כעת כפריטים עיצוביים לבית.
אז מה הם הטיפים שלי ליצירת בית שהוא אישי יותר? יש לי המון טיפים, הנה חלק מהם, השאר יגיעו בכתבת ההמשך:
שפצו רהיטים
הזבל של האחד הוא האוצר של האחר.
השידה הזו נזרקה ע"י השכנה:
וככה היא נראתה אחרי שעה וחצי עבודה:
השרפרף הזה נמצא ברחוב, כולו אפור מרוב שהעץ היה יבש. אין לי תמונת "לפני" , תאלצו להאמין לי. אחרי פחות משעה עבודה הוא נראה כך:
שנו קיר אחד בבית
רצוי במיקום מרכזי.
השינוי יהיה משמעותי! הקיר הזה היה במשך 6 שנים ירוק. כעת הוא מצופה בריקים. השינוי גורם לחדר להראות חם הרבה יותר
הזבל של האחד הוא האוצר של האחר
השולחן והכסאות, כולם, נאספו מאנשים שרצו להפטר מהם והציעו אותם בחינם באתר אגורה
פינת האוכל האסופה הזו, שנאספה משני בתים שונים, יוצרת פינה חמימה ואישית.
מחזרו כלי קיבול שונים
צנצנות של רטבים, בקבוקים של מפיצי ריח, בקבוקי סבונים.
הם נהדרים בתור אגרטלים לפרחים וכלים לאוספים שונים.
השתמשו במוצרים שגרתיים ליצירת נקודת צבע בבית
אצלנו עידו בן העשר אחראי עם סידור הפירות. אני מאוד אוהבת את האופן בו הוא מסדר אותם. מבחינתי- המראה של מעמד הפירות הוא נקודת צבע וסוג של תערוכה מתחלפת. בכל יום היא משתנה כמה וכמה פעמים!
צאו מהקופסה
קשטו את הבית כאילו כל יום יש בו מסיבה!
למה לחכות עם הקישוטים היפים רק לימי הולדת או סוכות? תלו אותם באופן קבוע וכל יום יראה לכם כמו יום שיש מה לחגוג בו!
תנו כבוד לחפצים של הסבים והסבתות שלכם
הם עבדו קשה בשביל לרכוש אותם, אל תזלזלו בחפצים האלו.
מלבד זאת - הם פשוט יפייפיים!
העזו
תשתוללו עם הצבעים והעיצובים. מקסימום לא תאהבו ותצבעו מחדש!
לפני שבע שנים צבעתי את דלת הכניסה לבית בירוק:
לפני שבוע הזמנתי את עמית, הבעלים של לונה, והוא הדביק לי את הטפט המקסים הזה על הדלת.
העלות, אגב, ממש לא גבוהה (250 ש"ח לטפט כולל ההדבקה) והתוצאה משנה את כל החדר!
הטפט חלק לגמרי ובזכות הצילום הטוב ומשחקי האור והצל- נראה כאילו מדובר בדלת מעוצבת אמיתית.
השידה הירוקה שליד הדלת- גם היא נקנתה ביד2. במחיר ממש מצחיק.
נגיעה אישית
צרו בעצמכם פריטי עיצוב.
לא חייבים להיות פרידה קאלו. בהחלט אפשר להוציא תחת הידיים מוצרים שהם כל כולם שלכם, גם אם אין לכם רקע באמנות.
נקו את הראש, פנו את הזמן ושבו עם עצמכם ועם חומרי היצירה. ואם עדיין קשה לכם- כנסו Pinterest ותשאבו מעט השראה.
תמיד היצירות שלכם יראו טוב יותר מההדפסים והחפצים הסטנדרטיים שיש לכולם בבית.
יש לי עוד הרבה דוגמאות לנגיעות אישיות אבל אני מאמינה שהצלחתי להעביר את המסר באמצעות שתי התמונות.
אז- צאו מהקופסא, פקחו את העיניים, אל תפחדו להעיז ותשתדלו להיות שונים. אני מבטיחה לכם שהתוצאות יגיעו במהרה!
לא מעט אני נשאלת אם אני גרה באיזו וילה גדולה ומפוארת. השאלה הזו מצחיקה אותי כי אני גרה בדיוק בההיפך מוילה מפוארת. אני גרה בדירה בבניין ישן (נבנה סמוך לקום המדינה) המצוי בדרום תל אביב.
אז למה דווקא מצלמים אצלי? ראשית, יש לי כמה חללים גדולים בדירה הנוחים מאוד לצילומים (כשמצלמים יש צורך בציוד רב ואנשי צוות, בנוסף לשחקנים העומדים בחדר) אך בעיקר- בגלל העיצוב של הדירה.
הדירה שלי לא מעוצבת כדירה במגזין יוקרתי וגם לא כדירת שטאנץ' של איקאה.
החפצים המרכיבים את הדירה שלי נאספו עם השנים. לוקטו, שופצו וחלקם אף נבנו על ידי. וזה בדיוק מה שנותן לדירה את האופי והטון המיוחד. את ההבדל בינה לבין השאר.
ולא, היא לא הכי יפה שהיא יכולה להיות. יש בה עוד הרבה דברים שהייתי רוצה להחליף או לשנות והם כנראה יחכו עוד הרבה זמן. כי בשביל דירה שתהיה שלי באמת- אני צריכה סבלנות. לחלק מהדברים אני מחכה שיגיעו אלי לבד- אולי אמצא אותם ברחוב ואשפץ, אולי אבנה בעצמי. וחלק מהדברים דורשים תקציב שכרגע אין לי. אבל זה המיוחד- לבנות לאט לאט את מה שאנחנו מדמיינים. כי מהר-מהר זה בית סטנדרטי. לאט-לאט זה בדיוק מה שרצינו!
ובכ"ז, למרות שיש לי עוד הרבה מה לעשות בה, הדירה שלי מיוחדת. היא פסיפס של דברים שליקטתי בחיי (כמו תמונת הקרמיקה שיצרתי בכיתה ג' ותלויה בסלון) ואפילו דברים שליקטו הדורות שלפני. דברים שמצאתי בבויידעם אצל ההורים שלי וששימשו את הסבתות שלי עשרות שנים לפני משמשים אותי כעת כפריטים עיצוביים לבית.
אז מה הם הטיפים שלי ליצירת בית שהוא אישי יותר? יש לי המון טיפים, הנה חלק מהם, השאר יגיעו בכתבת ההמשך:
שפצו רהיטים
הזבל של האחד הוא האוצר של האחר.
השידה הזו נזרקה ע"י השכנה:
וככה היא נראתה אחרי שעה וחצי עבודה:
השרפרף הזה נמצא ברחוב, כולו אפור מרוב שהעץ היה יבש. אין לי תמונת "לפני" , תאלצו להאמין לי. אחרי פחות משעה עבודה הוא נראה כך:
שנו קיר אחד בבית
רצוי במיקום מרכזי.
השינוי יהיה משמעותי! הקיר הזה היה במשך 6 שנים ירוק. כעת הוא מצופה בריקים. השינוי גורם לחדר להראות חם הרבה יותר
הזבל של האחד הוא האוצר של האחר
השולחן והכסאות, כולם, נאספו מאנשים שרצו להפטר מהם והציעו אותם בחינם באתר אגורה
פינת האוכל האסופה הזו, שנאספה משני בתים שונים, יוצרת פינה חמימה ואישית.
מחזרו כלי קיבול שונים
צנצנות של רטבים, בקבוקים של מפיצי ריח, בקבוקי סבונים.
הם נהדרים בתור אגרטלים לפרחים וכלים לאוספים שונים.
השתמשו במוצרים שגרתיים ליצירת נקודת צבע בבית
אצלנו עידו בן העשר אחראי עם סידור הפירות. אני מאוד אוהבת את האופן בו הוא מסדר אותם. מבחינתי- המראה של מעמד הפירות הוא נקודת צבע וסוג של תערוכה מתחלפת. בכל יום היא משתנה כמה וכמה פעמים!
צאו מהקופסה
קשטו את הבית כאילו כל יום יש בו מסיבה!
למה לחכות עם הקישוטים היפים רק לימי הולדת או סוכות? תלו אותם באופן קבוע וכל יום יראה לכם כמו יום שיש מה לחגוג בו!
תנו כבוד לחפצים של הסבים והסבתות שלכם
הם עבדו קשה בשביל לרכוש אותם, אל תזלזלו בחפצים האלו.
מלבד זאת - הם פשוט יפייפיים!
העזו
תשתוללו עם הצבעים והעיצובים. מקסימום לא תאהבו ותצבעו מחדש!
לפני שבע שנים צבעתי את דלת הכניסה לבית בירוק:
לפני שבוע הזמנתי את עמית, הבעלים של לונה, והוא הדביק לי את הטפט המקסים הזה על הדלת.
העלות, אגב, ממש לא גבוהה (250 ש"ח לטפט כולל ההדבקה) והתוצאה משנה את כל החדר!
הטפט חלק לגמרי ובזכות הצילום הטוב ומשחקי האור והצל- נראה כאילו מדובר בדלת מעוצבת אמיתית.
השידה הירוקה שליד הדלת- גם היא נקנתה ביד2. במחיר ממש מצחיק.
נגיעה אישית
צרו בעצמכם פריטי עיצוב.
לא חייבים להיות פרידה קאלו. בהחלט אפשר להוציא תחת הידיים מוצרים שהם כל כולם שלכם, גם אם אין לכם רקע באמנות.
נקו את הראש, פנו את הזמן ושבו עם עצמכם ועם חומרי היצירה. ואם עדיין קשה לכם- כנסו Pinterest ותשאבו מעט השראה.
תמיד היצירות שלכם יראו טוב יותר מההדפסים והחפצים הסטנדרטיים שיש לכולם בבית.
יש לי עוד הרבה דוגמאות לנגיעות אישיות אבל אני מאמינה שהצלחתי להעביר את המסר באמצעות שתי התמונות.
אז- צאו מהקופסא, פקחו את העיניים, אל תפחדו להעיז ותשתדלו להיות שונים. אני מבטיחה לכם שהתוצאות יגיעו במהרה!