 |  כחובבי מופעי תרבות שלחתי את אחי ואשתו לסקר את המופע. הצילום נעשה ע"י גיסתי- הצלמת אלכסנדרה זאבי. |
להקת הפלמנקו הישראלית - "קומפאס" שהקימה מיכל נתן לפני למעלה מ-15 שנה העלתה עד היום למעלה מ-14 רפרטוארים בשילוב הסגנון המייחד את הלהקה, המשלב מגוון סגנונות לצד פלמנקו ומגוון סגנונות מוזיקלים.
החודש יצאה הלהקה עם שתי הופעות:
Pavo Real, מופע רב משתתפים המשלב מוזיקת פלמנקו וטנגו ארגנטינאי. סיפור מקורי על אהבה, קנאה, מאבקי כוח ויצרים, המתרחש במועדון ריקודים תוסס בשנות ה-30' של המאה הקודמת. ו- דרמת פלמנקו- דוד ובת שבע.
הגענו לצפות במופע Pavo Real במרכז סוזן דלל בת"א.
אתחיל ואציין כי לאורך כל המופע, בסיום כל קטע, מחא הקהל כפיים בהתלהבות גדולה ונראה כי ההופעה הצליחה לסחוף כמעט את כולם.
צילום: אלכסנדרה זאבי
על הבמה 6 רקדניות הלבושות ומסודרות בצורה זהה, רק הנעליים קצת שונות במודל ובגוון. לאנשים פדנטים זה מושך את העין וקצת מציק.
בחלקו הראשון של המופע:
המוסיקה- פסנתר ג'אז-מודרני, לא הסגנון שהייתי מצפה לשמוע במופע פלמנקו..
הכוריאוגרפיה - הכילה אלמנטים רובוטיים/בובתיים משהו, וחלק מן הריקוד מושך את כל 6 הרקדניות לצד אחד או אחר של הבמה לזמן מה כשהבמה מוארת כולה, דבר המשאיר את הצופה מול במה ריקה ברובה.
אלו הן בחירות תמוהות שלא תרמו להנאה שלי מהחלק הראשון.
בחלקו השני של המופע:
מוסיקה המזכירה סרטים של צ'רלטון הסטון, שוב לא ברורה לי בחירת המוזיקה והתאמתה לסגנון הריקוד.
עדיין אלמנטים של בובה/רובוט ועדיין הבמה מרגישה ריקה לעיתים.
בהמשך (בערך כחצי שעה אח"כ) מצטרפים רקדן ורקדנית נוספת לקאסט עם ריקוד משולש.
התאורה נקודתית, וסוף סוף הבמה לא מרגישה ריקה.
המוסיקה נשמעת לטינית לשם שינוי, שיפור משמעותי!
מכאן ועד סוף ההופעה המוסיקה נעה בין ספרדי לייט (אם לא, אז נשמע כמו ג'יפסי קינגס) לאיטלקית.
התלבושות מוצלחות יותר מאשר בחלק הראשון והרקדן והרקדנית שהצטרפו לקאסט מצליחים למלא יותר את הבמה.
בהחלט ניתן לומר שחלקו השני של המופע היה מעניין וסוחף יותר מן החלק הראשון.
אורך ההופעה: שעה.